Site icon בלוג ארכיטקטורת תוכנה

Design By Example III: Abstractions

בשני הפוסטים הקודמים של "תכנון מתוך דוגמה" (א.ק.א Design By Example), התמקדנו במציאת פתרון לבעיה קונקרטית. זו חלק קריטי בכל תכנון שהוא – אבל יש בתהליך התכנון גם מעבר לזה. בפוסט הזה נרצה להתקדם מעט יותר ב Liorson Software Design Maturity Model ולגעת ברמות השנייה (החצנת כוונות) והשלישית (התאמות לעתיד) של תכנון מערכת. הפשטות (Abstractions), הן כלי מרכזי בשתי הרמות הללו.

ברמה 1, אנו יכולים ליצור תכנון פשוט ויציב – אך חסר המשכיות: בסיבוב הראשון התכנון יעבוד טוב, אך ככל שיבואו עוד מפתחים ולא יבינו אותו ולא יצליחו להשתלב בו – התכנון ילך ויעלם. מי שיראה את הקוד כעבור שנתיים עשוי להסיק שמעולם לא נעשה תכנון לאזור הזה, ורק נכתב קוד בכדי לספק מטרות קצרות-טווח. האזור עשוי להיות בבלאגן.

תכנון טוב יותר (השאיפה של רמה 2) יחצין את מהות התכנון והכוונה למפתחים שעובדים עם הקוד, כך שבמקום לא-להבין את התכנון או להתעלם ממנו – הם ימשיכו ובשאיפה ישפרו אותו. זה ההבדל בין תכנון קצר-חיים, שיאבד משמעות לאחר מספר שינויים באזור, ותכנון שישרוד מידה של שינויים, ואף יתפתח בעקבותיהם.

ברמה השלישית, אנחנו מנסים לחזות את העתיד, ולהתכונן אליו. אם הכנה של שבוע עכשיו, תחסוך חודשיים של עבודה בהמשך הדרך, האם לא שווה להשקיע את השבוע עכשיו?
אזהרה: יש פה עניין של ניהול סיכונים. אם אחוזי הקליעה שלנו טובים – זה משתלם. אם הם קלושים – אז כנראה שאנחנו מבזבזים זמן לשווא וגם מסבכים את המערכת. בהקבלה: כולנו היינו רוצים להשקיע במניה של אמזון לפני עשור (בדיעבד), אבל האם אנחנו יודעים היום לומר מי תהיה אמזון הבאה? ואם נדמה לנו שכן – מה הסיכוי שבאמת נקלע?

עבור שלב 2 של המודל (החצנת כוונות) עומדים לפנינו כמה כלים:

"החצנת משמעות" היא לא שלב נפרד בתהליך התכנון – ההכוונה היא כבר חלק מפתרון הבעיה, וכמובן חלק חשוב מהמימוש. כאשר אנחנו בוחנים חלופות לתכנון – היבט חשוב לשקול הוא כמה הכוונה תסביר את עצמה. כמה סביר שהבאים לעבוד באזור יאמצו וימשיכו את התכנון, ולא יתעלמו/לא-יבינו ובמגע ראשון יסטו לכיוון אחר.

בואו נתחיל בתיאור של בעיה.

הבעיה שברצוננו לפתור

אנו רוצים לתכנן מערכת שאלונים. אנו רוצים שבעלי מסעדות / רשתות מזון יספקו לנו מידע חשוב על העסק שלהם. אלו יכולים להיות עסקים שונים בתחום המזון.

הדרישות דיי ברורות לדעתי. שימו לב שבמקרה הזה, בניגוד לבעיות הקודמות שעסקנו בהן – ה flow או המבנה של המערכת הוא לא המקום שנרצה לפתוח בו. הוא נשמע יחסית מובן מאליו. הסיכון הגדול "לשינוי התכנון מהיסוד" הוא מודל הנתונים, ולכן נפתח בו. תמיד נרצה לפתוח בנושא שיכול לשבש לנו את התכנון במידה הגבוהה ביותר.

החלופות

מרחב האפשרויות למודל נתונים הוא גדול מאוד, עם מספיק זמן פנוי אני כנראה אוכל לתאר 10-20 חלופות (במשפחות שונות) – אבל זו לא תהיה השקעה יעילה של זמן. הרבה יותר הגיוני לבחון 3-4 חלופות, שונות מספיק, שנראות סבירות ברמת תחושת הבטן – ולבחור מהן. כמובן שיש מקום לשיפור ושילוב בין החלופות, תוך כדי שאנחנו מבינים אותן.

אני ממליץ לכם לקחת קצת זמן ולבחון את החלופות ולראות שאתם מבינים אותן. לכל חלופה הוספתי תיאור קצר כדי לוודא שהכוונה מובנת כהלכה. אנחנו עדיין לא מנתחים אותן.

חלופה 1:

חלופה 2:

חלופה 3:

חלופה 4:

השתתפות הקהל

ארצה לעצור כאן, ולהמתין מעט עם הניתוח של האופציות ומשמעותן.
הייתי רוצה מאוד לתת לכם זמן לנתח את המצב בעצמכם (בכל זאת, אלו פוסטים לימודיים, לא?), ויותר מזה – אשמח מאוד לשמוע את דעתכם. הכל מתוך תרגיל לימודי, גם אם הניתוחים שלי אח"כ יהיו שונים משלכם – זו הזדמנות גם עבורכם וגם עבורי ללמוד משהו.

Google Analyhtics טוען שכל פוסט בבלוג נקרא ע"י בין 500 ל 2,000 קוראים (בד"כ). הייתי שמח לבדוק אם אלו בוטים או אנשים אמיתיים 😉.

עוד כשבועיים (סוף נובמבר) – אפרסם את הניתוח שלי על הדברים. אתם תראו שהוא מאוד תלוי סיטואציה, אין פה באמת "נכון" או "לא נכון" – אלא בעיקר "מתאים לסיטואציה X" ו"מתאים לסיטואציה Y".

Exit mobile version